שברי מאמץ - הגורמים , תסמינים ודרכי טיפול
שברי מאמץ הם שברים אשר נפוצים בעיקר אצל ספורטאים אך גם באוכלוסייה הכללית. במדריך זה נציג את כל הפרטים החשובים ביותר בנוגע לגורמים, תסמינים וכן כיצד מטפלים.
שברי מאמץ – המדריך המלא
שבר מאמץ הוא שבר ברמה המיקרוסקופית של הרגל, והוא למעשה נגרם כתוצאה מעומס המוטל על הרגליים. לא מדובר בשברים קלאסיים כפי שאנו מכירים, אלא מדובר בסדרה של מיקרו-שברים אשר מחלישים באופן מכני את העצם, ובדרגה הגבוהה ביותר של שבר מאמץ נוצר שבר ממשי המשפיע באופן משמעותי על איכות החיים, הן בשל עוצמת הכאב והן בשל העובדה כי שברי מאמץ גורמים לתחושה של מוגבלות ותקיעות. המקומות הנפוצים לשברי מאמץ הם בעיקר באזור השוקיים, כפות הרגליים, האגן ומפרק הירך. מדובר בשברים אשר מתרחשים כתוצאה מעומס המוטל על האזור.
גורמי הסיכון להופעה של שברי מאמץ
מחקרים מצאו כי לנשים יש נטייה מוגברת לשברי מאמץ, כאשר גורמי סיכון נוספים הם ריצה/קפיצה לא מבוקרת, וכן פעילות גופנית מאומצת מעלים מאוד את הסיכוי להופעה של שברי מאמץ. לכן, חיילים, ספורטאים מקצועיים, אתלטים, כמו גם רקדנים חשופים יותר לשברי מאמץ, בשל אופי הפעילות שלהם. נוסף לכך, אנשים מבוגרים סובלים גם הם משברי מאמץ כתוצאה מהיחלשות של העצם, ועל כן גורמי הסיכון הם לרוב בעבור ספורטאים אך גם אנשים שמתאמנים באופן קבוע ואינם מבצעים את הפעילות הגופנית באופן מבוקר ובהתאם לסרגל המאמצים האישי. גורם סיכון נוסף הוא מחלת אוסטיאופורוזיס, מחלה נפוצה המאופיינת בירידה של צפיפות העצם.
תסמינים של שברי מאמץ
בדומה לדלקת בגיד האכילס התסמין הבולט של שברי מאמץ הוא כאב בזמן פעילות גופנית, כאשר הכאב לא פעם מופיע בתכיפות גבוהה לאחר ביצוע הפעילות הגופנית ובייחוד בעת מנוחה. נוסף לכך, הסימנים הם נפיחות באזור, רגישות למגע וכן כאב המתגבר ככל שמבצעים פעילות מאומצת.
כיצד מאבחנים שברי מאמץ?
חשוב להבין כי ללא אבחון אין יכולת לטפל בשברי המאמץ, והם עלולים להחריף עד לכדי נזק קבוע. בעבור ספורטאים ומתאמנים, מדובר בבדיקה הכרחית אשר במסגרתה ניתן אבחנה של שבר מאמץ היא אבחנה קלינית, באמצעות מכשיר MRI. נוסף לכך, הרופא בוחן האם יש רגישות באזור, כאשר בכף הרגל קשה יותר לאבחן ולכן לא פעם נדרש להגיע לצילום של מיפוי עצמות.
טיפול בשברי מאמץ
בשונה משברים "רגילים", טיפול בשבר מאמץ אינו מתבצע באמצעות גבס, כאשר מרכיב חשוב מאוד הנוגע לתהליך ההחלמה הוא מנוחה. טיפולי פיזיותרפיה הוכחו כטיפול מאד יעיל להקלת הכאב ולטיפול, והם כוללים חיזוק השרירים, שיפור היציבה ושינוי טכניקת ריצה. חיזוק השרירים בצורה נכונה הנבנת בהדרגה יכולה לשפר את חוזק השריר ולהקל במקרה של עומס. שיפור טכניקת ריצה או פעילות ספורטיבית אחרת, תוכל לסייע במידה והמטופל מבצע את הפעילות בצורה לא נכונה ובכך פוגע בשרירים. יש מקרים שהתאמת מדרסים לנעל יכולה לשפר באופן משמעותי את היציבה ואת טכניקת הריצה.
לסיכום,
שברי מאמץ הם סדקים הנוצרים במרבית המקרים בעקבות פעילות גופנית מאומצת כמו קפיצה או ריצה, אולם ישנם גורמי סיכון נוספים אותם פירטנו בתחילת המדריך. מאחר ומדובר בסדקים זעירים, יש לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית לצורך החלמה מהירה וחזרה לשגרת החיים באופן מדוד, בהתאם לאישור הרופא.
