דוח אקו לב מלא במספרים ובקיצורים באנגלית: LVEDD, EF, E/e', TAPSE ועוד. בעמוד הזה נעבור על הדוח לפי הסדר: מה כל פרמטר בודק, איך מודדים אותו, מה הוא אומר, ומה הטווחים המקובלים במבוגרים לפי ההנחיות של איגודי האקו האמריקאי והאירופאי (ASE ו-EACVI). המטרה היא שתבינו את הדוח ותגיעו מוכנים לשיחה עם הרופא, לא שתפענחו אותו לבד.
חשוב לפני שמתחילים: מספר אחד מחוץ לטווח לא אומר בהכרח שיש בעיה. הרופא מפרש כל מדד יחד עם שאר הממצאים, הגיל, גודל הגוף, התסמינים ובדיקות קודמות. רוב הטווחים בעמוד מתאימים למבוגרים, ולא לילדים או לספורטאים מאומנים.
איך מודדים באקו: חמש שיטות שתפגשו בדוח
- M-mode: קו אחד שחותך את הלב ומוצג לאורך זמן. שיטה ותיקה ומדויקת למדידת קוטר ועובי, למשל קוטר החדר השמאלי ועובי הדפנות. עדיף לכוון אותה בעזרת תמונה דו ממדית.
- 2D (דו ממדי): התמונה הרגילה של הלב בתנועה. ממנה מודדים קטרים, שטחים ונפחים, ומעריכים את תנועת הדפנות.
- Simpson דו מישורי (biplane): השיטה הדו ממדית המומלצת לחישוב נפחי החדר השמאלי ומקטע הפליטה. הבודק מסמן את גבולות החדר בשני חתכים, והמכשיר "פורס" את החדר לדיסקיות דקות ומסכם את נפחן. כשיש אקו תלת ממדי באיכות טובה, ההנחיות ממליצות להשתמש בו.
- דופלר: מודד את מהירות זרימת הדם. ממהירות אפשר לחשב הפרש לחצים (מפל לחצים, gradient) בנוסחה פשוטה: 4 כפול המהירות בריבוע. כך מעריכים היצרות במסתם או לחץ בעורק הריאה. דופלר צבע מראה את כיוון הזרימה ועוזר לזהות דליפות.
- דופלר רקמתי (Tissue Doppler): מודד את מהירות התנועה של שריר הלב עצמו, בדרך כלל בטבעת המסתם המיטרלי (e') או הטריקוספידלי (S'). משמש להערכת הרפיית הלב ותפקוד החדר הימני.
גם לגודל הגוף יש משמעות. חלק מהמדדים מחולקים בשטח הפנים של הגוף (BSA, במ"ר), שמחושב מהגובה ומהמשקל. מדד כזה נקרא "מתוקנן" (indexed), והיחידה שלו כוללת /m², למשל mL/m². לכן הגובה והמשקל שבראש הדוח חשובים.
חדר שמאל: גודל ועובי הדפנות
החדר השמאלי הוא המשאבה הראשית של הגוף. בדוח מופיעים בדרך כלל:
- LVEDD (או LVIDd): הקוטר הפנימי של החדר בסוף שלב המילוי (סוף הדיאסטולה). קוטר גדול מהטווח יכול להעיד על חדר מורחב.
- LVESD (או LVIDs): הקוטר בסוף הכיווץ (סוף הסיסטולה).
- IVS (או IVSd): עובי המחיצה בין החדרים.
- PW (או LVPWd): עובי הדופן האחורית של החדר השמאלי. דפנות עבות מהטווח יכולות להופיע, למשל, אצל מי שסובל מיתר לחץ דם לאורך זמן או מהיצרות של המסתם האאורטלי.
- EDV ו-ESV: נפח החדר בסוף המילוי ובסוף הכיווץ, בדרך כלל בשיטת Simpson.
| מדד | גברים | נשים |
|---|---|---|
| LVEDD, קוטר בסוף המילוי | 42-58 מ"מ | 38-52 מ"מ |
| LVESD, קוטר בסוף הכיווץ | 25-40 מ"מ | 22-35 מ"מ |
| EDV מתוקנן (Simpson) | 34-74 mL/m² | 29-61 mL/m² |
| ESV מתוקנן (Simpson) | 11-31 mL/m² | 8-24 mL/m² |
| IVS, עובי המחיצה | 0.6-1.0 ס"מ | 0.6-0.9 ס"מ |
| PW, עובי הדופן האחורית | 0.6-1.0 ס"מ | 0.6-0.9 ס"מ |
הקטרים בטבלה מעוגלים מהטווחים בהנחיות (למשל 42.0-58.4 מ"מ בגברים). הם לא מתוקננים לגודל הגוף, ולכן אצל אנשים גבוהים או נמוכים מאוד הרופא מתחשב גם בכך.
מסת החדר השמאלי ועובי דפנות יחסי (RWT)
LV mass היא הערכה של משקל שריר החדר השמאלי, בגרמים, שמחושבת מהקוטר ומעובי הדפנות. בדוח היא מופיעה בדרך כלל מתוקננת לשטח הפנים (g/m², LVMI). מסה גבוהה פירושה עיבוי של שריר הלב (היפרטרופיה).
RWT (עובי דפנות יחסי) מחושב כך: פעמיים עובי הדופן האחורית, חלקי קוטר החדר בסוף המילוי. השילוב של המסה וה-RWT מתאר את "הצורה" של החדר:
- גיאומטריה תקינה: מסה תקינה ו-RWT עד 0.42.
- שיפוץ קונצנטרי (concentric remodeling): מסה תקינה, אבל RWT מעל 0.42. הדפנות עבות יחסית לגודל החדר.
- היפרטרופיה קונצנטרית: מסה מוגברת ו-RWT מעל 0.42.
- היפרטרופיה אקסצנטרית: מסה מוגברת ו-RWT עד 0.42, בדרך כלל עם חדר רחב יותר.
| מדד | גברים | נשים |
|---|---|---|
| מסה מתוקננת, שיטה לינארית (M-mode או 2D) | 49-115 g/m² | 43-95 g/m² |
| מסה מתוקננת, שיטה דו ממדית | 50-102 g/m² | 44-88 g/m² |
| RWT, עובי דפנות יחסי | 0.24-0.42 | 0.22-0.42 |
מקטע הפליטה (LVEF) וכוח הכיווץ
מקטע הפליטה (EF) הוא האחוז מהדם בחדר השמאלי שנפלט בכל פעימה. מחשבים אותו מהנפח בסוף המילוי ומהנפח בסוף הכיווץ. ההנחיות ממליצות לחשב אותו בשיטת Simpson הדו מישורית, או באקו תלת ממדי כשאפשר. לפעמים מופיעה בדוח גם הערכה "בעין" (visual), שמבוססת על ניסיון הבודק.
לפי ההנחיות, EF מתחת ל-52% בגברים ומתחת ל-54% בנשים מרמז על תפקוד סיסטולי לא תקין. EF גבוה מהטווח (מעל 72% בגברים או 74% בנשים) לא נחשב "חזק במיוחד", והרופא בודק אותו בהקשר של שאר הממצאים.
| דרגה | גברים | נשים |
|---|---|---|
| תקין | 52-72% | 54-74% |
| ירידה קלה | 41-51% | 41-53% |
| ירידה בינונית | 30-40% | 30-40% |
| ירידה קשה | מתחת ל-30% | מתחת ל-30% |
GLS (מאמץ אורכי גלובלי, Strain): בחלק מהדוחות יש גם מדד שמודד עד כמה שריר הלב מתקצר לאורכו. הערך מופיע עם סימן מינוס. ההנחיות מציינות שאצל אדם בריא אפשר לצפות לערך בסביבות 20% (כלומר -20%), ושככל שהערך המוחלט נמוך יותר מזה, הסיכוי שהוא לא תקין גבוה יותר. הערכים משתנים בין מכשירים ותוכנות, ולכן במעקב משווים באותו מכשיר.
תנועת הדפנות (Wall motion)
החדר השמאלי מחולק ל-17 מקטעים (סגמנטים), שכל אחד מהם מקבל דם בעיקר מעורק כלילי מסוים. הבודק מעריך כל מקטע: האם הוא מתעבה ונע פנימה כרגיל בזמן הכיווץ. המונחים שתפגשו:
- תקין (normal), או היפרקינטי: תנועה תקינה או מוגברת.
- היפוקינזיס (hypokinesis): תנועה ועיבוי מופחתים.
- אקינזיס (akinesis): כמעט אין תנועה ואין עיבוי, למשל באזור של צלקת.
- דיסקינזיס (dyskinesis): המקטע זז החוצה בזמן הכיווץ, בכיוון ההפוך.
- מפרצת (aneurysm): אזור מורחב ודק שמתעוות גם בשלב המילוי.
לפעמים מופיע "ציון תנועת דפנות" (WMSI): ממוצע הציונים של כל המקטעים, כש-1 הוא תקין. ציון גבוה יותר פירושו יותר מקטעים עם תנועה פגועה. הפרעה בתנועה של אזור מסוים יכולה לרמז על בעיה בעורק הכלילי שמזין אותו, אבל יש לה גם סיבות אחרות, למשל הפרעת הולכה חשמלית.
תפקוד דיאסטולי: איך הלב מתמלא
תפקוד דיאסטולי הוא היכולת של החדר השמאלי להרפות ולהתמלא בדם בלחץ נמוך. כשההרפיה פגועה, הלחץ בעלייה השמאלית עולה, וזה יכול לגרום לקוצר נשימה. בשנת 2025 פרסם איגוד האקו האמריקאי (ASE) עדכון להנחיות 2016 בנושא, ובעמוד הזה הערכים לקוחים מהעדכון.
- E: מהירות הזרימה מהעלייה לחדר בשלב המילוי המוקדם (דופלר, מטר לשנייה).
- A: מהירות הזרימה בשלב המאוחר, כשהעלייה מתכווצת.
- E/A: היחס בין השניים. היחס יורד באופן טבעי עם הגיל, ולכן תמיד מפרשים אותו לפי הגיל. יחס של 0.8 ומטה, או של 2 ומעלה, הוא אחד הסימנים שההנחיות מתייחסות אליהם.
- e' (מחיצתי וצדדי): מהירות התנועה של טבעת המסתם המיטרלי בתחילת המילוי, בדופלר רקמתי. זה המדד הראשון באלגוריתם: e' נמוך מעיד על הרפיה איטית.
- E/e': היחס בין מהירות הזרימה למהירות הרקמה. ערך גבוה מרמז על לחץ מילוי מוגבר.
- LAVI: נפח העלייה השמאלית המתוקנן. עלייה מוגדלת יכולה לשקף לחץ מוגבר לאורך זמן.
- מהירות הדליפה בטריקוספיד (TR velocity): משמשת להערכת הלחץ בעורק הריאה, ומהירות גבוהה יכולה לשקף גם לחץ מוגבר בצד השמאלי.
- LARS (מאמץ העלייה השמאלית): מדד חדש יחסית בעדכון 2025. ערך של 18% ומטה מרמז על לחץ מוגבר בעלייה.
| מדד | גיל 20-39 | גיל 40-65 | מעל 65 |
|---|---|---|---|
| e' מחיצתי (septal) | מתחת ל-7 ס"מ/שנייה | מתחת ל-6 | מתחת ל-6 |
| e' צדדי (lateral) | מתחת ל-10 ס"מ/שנייה | מתחת ל-8 | מתחת ל-7 |
| e' ממוצע | מתחת ל-9 ס"מ/שנייה | מתחת ל-7 | מתחת ל-6.5 |
| מדד | הסף שמרמז על לחץ מוגבר |
|---|---|
| E/e' ממוצע | 14 ומעלה |
| E/e' מחיצתי | 15 ומעלה |
| E/e' צדדי | 13 ומעלה |
| מהירות דליפה טריקוספידלית (TR) | 2.8 מטר/שנייה ומעלה, או לחץ סיסטולי מוערך בעורק הריאה של 35 מ"מ כספית ומעלה |
| LAVI, נפח עלייה שמאלית מתוקנן | מעל 34 mL/m² |
| LARS, מאמץ העלייה השמאלית | 18% ומטה |
איך מגיעים לדרגה: באלגוריתם החדש בודקים שלושה דברים: e' נמוך, E/e' גבוה, ו-TR (או לחץ בעורק הריאה) גבוה. אם כולם תקינים, הלחץ והתפקוד הדיאסטולי תקינים. אם רק e' נמוך, הלחץ תקין ומדובר בדרך כלל בדרגה 1 (הרפיה איטית). אם שלושתם חריגים, הלחץ מוגבר: דרגה 2 כש-E/A מתחת ל-2, ודרגה 3 כש-E/A הוא 2 ומעלה. במצבי ביניים נעזרים במדדים נוספים, כמו LAVI ו-LARS. האלגוריתם לא מתאים לכל אחד, למשל לא בפרפור עליות או בחלק ממחלות המסתם המיטרלי, ושם הרופא משתמש בכלים אחרים.
העליות: שמאלית וימנית
את גודל העלייה השמאלית מומלץ למדוד כנפח (ולא רק כקוטר), בשני חתכים, ולחלק בשטח הפנים. המדד נקרא LAVI או LA volume index.
| דרגה | LAVI |
|---|---|
| תקין | 16-34 mL/m² |
| הגדלה קלה | 35-41 mL/m² |
| הגדלה בינונית | 42-48 mL/m² |
| הגדלה קשה | מעל 48 mL/m² |
העלייה יכולה להיות גדולה גם בלי מחלת לב: אצל ספורטאים, באנמיה או בפרפור עליות, ולכן הרופא מפרש אותה בהקשר.
העלייה הימנית (RA): גם כאן ההנחיות ממליצות על נפח מתוקנן. הנפח הממוצע אצל מבוגרים בריאים הוא בערך 25 mL/m² בגברים ו-21 mL/m² בנשים (עם פיזור של כ-6 עד 7 סביב הממוצע).
חדר ימין: גודל ותפקוד
החדר הימני שואב דם לריאות. הצורה שלו מורכבת, ולכן מודדים אותו בכמה דרכים:
- קוטר בסיסי (RV basal diameter): נמדד בחתך ארבעה חדרים. מעל 41 מ"מ נחשב מוגדל.
- TAPSE: כמה טבעת המסתם הטריקוספידלי זזה לכיוון קודקוד הלב בכל כיווץ, במילימטרים (M-mode). ערך מתחת ל-17 מ"מ מרמז מאוד על תפקוד סיסטולי ירוד של החדר הימני.
- S' (גל S): מהירות התנועה של אותה טבעת בדופלר רקמתי. מתחת ל-9.5 ס"מ/שנייה מעיד על תפקוד ירוד.
- FAC: השינוי באחוזים בשטח החדר הימני בין המילוי לכיווץ. מתחת ל-35% מעיד על תפקוד ירוד.
| מדד | ממוצע אצל בריאים | סף לא תקין |
|---|---|---|
| TAPSE | 24 מ"מ | מתחת ל-17 מ"מ |
| S' בדופלר רקמתי | 14.1 ס"מ/שנייה | מתחת ל-9.5 ס"מ/שנייה |
| FAC | 49% | מתחת ל-35% |
| קוטר בסיסי | 33 מ"מ (טווח 25-41) | מעל 41 מ"מ |
הערכים האלה לא מתוקננים למין או לגודל הגוף, ולכן אצל אנשים גבוהים או נמוכים במיוחד, ואצל ספורטאי סבולת, הרופא מתחשב בכך. הנחיות 2025 של ASE ללב הימני מוסיפות חלוקה לדרגות, למשל TAPSE בין 13 ל-17 מ"מ כירידה קלה.
מסתמי הלב: היצרות ודליפה
לכל מסתם שתי בעיות אפשריות: היצרות (stenosis), כשהמסתם לא נפתח עד הסוף והדם צריך לעבור בפתח צר, ודליפה (regurgitation או insufficiency), כשהמסתם לא נסגר היטב ודם חוזר אחורה. בדוח המונחים מופיעים לפי המסתם: AS ו-AR (אאורטלי), MS ו-MR (מיטרלי), TR (טריקוספידלי), PS ו-PR (פולמונרי).
שלושה מונחים בסיסיים בהיצרות:
- מהירות שיא (peak velocity, Vmax): ככל שהפתח צר יותר, הדם עובר בו מהר יותר.
- מפל לחצים ממוצע (mean gradient): הפרש הלחצים הממוצע משני צדי המסתם, במ"מ כספית. מחושב מהמהירויות.
- שטח המסתם (valve area, AVA או MVA): גודל הפתח בסמ"ר. ככל שהוא קטן יותר, ההיצרות קשה יותר.
| מדד | טרשת בלי היצרות | קלה | בינונית | קשה |
|---|---|---|---|---|
| מהירות שיא | עד 2.5 מ'/ש' | 2.6-2.9 מ'/ש' | 3.0-4.0 מ'/ש' | 4.0 מ'/ש' ומעלה |
| מפל לחצים ממוצע | מתחת ל-20 מ"מ כספית | 20-40 | 40 ומעלה | |
| שטח המסתם (AVA) | מעל 1.5 סמ"ר | 1.0-1.5 סמ"ר | מתחת ל-1.0 סמ"ר | |
| שטח מתוקנן | מעל 0.85 סמ"ר/מ"ר | 0.60-0.85 | מתחת ל-0.6 |
לפעמים המדדים לא מסכימים זה עם זה, למשל שטח קטן אבל מפל לחצים נמוך, במיוחד כשזרימת הדם חלשה. במצבים כאלה הרופא משלב בדיקות נוספות, ולכן חשוב לא להסיק מסקנה ממספר אחד.
היצרות מיטרלית (MS): השטח התקין של המסתם המיטרלי הוא 4 עד 5 סמ"ר. שטח של יותר מ-1.5 סמ"ר בדרך כלל לא גורם לתסמינים, והיצרות נחשבת משמעותית כשהשטח קטן מ-1.5 סמ"ר. היצרות פולמונרית (PS): מדורגת לפי מהירות שיא: מתחת ל-3 מ'/ש' קלה, 3 עד 4 בינונית, ומעל 4 קשה.
דליפות: ההנחיות מדרגות דליפה כקלה (mild), בינונית (moderate) או קשה (severe). דליפה "זעירה" (trace או trivial) היא דליפה שבקושי מזוהה, ובדרך כלל זה ממצא פיזיולוגי ותקין, במיוחד במסתמים של הצד הימני ובמסתם המיטרלי. דליפה קלה גם היא נפוצה מאוד באנשים בריאים. את הדרגה קובעים משילוב של כמה סימנים: מראה המסתם, גודל החדרים, גודל סילון הדליפה בדופלר צבע, ומדידות כמו:
- VC (vena contracta): רוחב החלק הצר ביותר של סילון הדליפה.
- EROA: שטח הפתח "הדולף" המחושב.
- RVol: נפח הדם שחוזר אחורה בכל פעימה.
| מסתם | VC | EROA | RVol |
|---|---|---|---|
| מיטרלי (MR) | 0.7 ס"מ ומעלה | 0.40 סמ"ר ומעלה | 60 מ"ל ומעלה |
| אאורטלי (AR) | מעל 0.6 ס"מ | 0.30 סמ"ר ומעלה | 60 מ"ל ומעלה |
| טריקוספידלי (TR) | 0.7 ס"מ ומעלה | 0.40 סמ"ר ומעלה | 45 מ"ל ומעלה |
בדליפה קלה, ה-VC קטן בדרך כלל מ-0.3 ס"מ בכל שלושת המסתמים. ההנחיות מדגישות שאין מדד אחד שקובע לבד, ושצריך לשקלל את כל הסימנים.
אבי העורקים (אאורטה)
בדוח מופיעים בדרך כלל שני קטרים: שורש אבי העורקים בגובה הסינוסים (Sinuses of Valsalva, Ao root) ואבי העורקים העולה (Ascending aorta). חשוב לדעת שהקוטר ה"נורמלי" תלוי בגודל הגוף, בגיל ובמין. לכן ההנחיות מגדירות הרחבה לפי טבלאות (נומוגרמות) שמביאות בחשבון את שטח הפנים ואת הגיל, ולא לפי מספר אחד לכולם.
| מקום המדידה | גברים | נשים |
|---|---|---|
| שורש, בגובה הסינוסים | 3.4 ± 0.3 ס"מ | 3.0 ± 0.3 ס"מ |
| אבי העורקים העולה, החלק הקרוב | 3.0 ± 0.4 ס"מ | 2.7 ± 0.4 ס"מ |
| שורש, מתוקנן לשטח הפנים | 1.7 ± 0.2 ס"מ/מ"ר | 1.8 ± 0.2 ס"מ/מ"ר |
אלה ממוצעים, לא גבולות. אם כתוב בדוח שאבי העורקים "מורחב" (dilated), הרופא יחליט אם צריך מעקב ובאיזו תדירות.
הלחץ בעורק הריאה (PASP או RVSP)
אקו לא מודד ישירות את הלחץ בעורק הריאה, אלא מעריך אותו בשני צעדים:
- מודדים בדופלר את מהירות הדליפה דרך המסתם הטריקוספידלי (TR velocity), ומחשבים: 4 כפול המהירות בריבוע.
- מוסיפים הערכה של הלחץ בעלייה הימנית (RAP), שמתקבלת מהווריד הנבוב התחתון (IVC): קוטר מתחת ל-2.1 ס"מ שמתכווץ ביותר מ-50% בשאיפה מהירה מתאים ללחץ תקין של כ-3 מ"מ כספית. קוטר מעל 2.1 ס"מ שמתכווץ פחות מ-50% מתאים ללחץ גבוה של כ-15. במצבי ביניים משתמשים בערך של כ-8.
דוגמה: מהירות דליפה של 2.8 מטר לשנייה נותנת 4 כפול 7.84, כלומר כ-31 מ"מ כספית. עם לחץ עלייה ימנית של 3 מתקבל לחץ סיסטולי מוערך של כ-34 מ"מ כספית.
לפי הנחיות ASE 2025, לחץ מוערך של 35 מ"מ כספית ומעלה נחשב בדרך כלל לא תקין, ומהירות דליפה של 2.9 מטר לשנייה ומעלה (או 2.8 ומעלה יחד עם לפחות שני סימנים נוספים באקו) מרמזת על יתר לחץ דם ריאתי ומצדיקה בירור. ההנחיות מציינות גם שהגיל וגודל הגוף יכולים להעלות מעט את הערך בלי שיש מחלה. אם אין דליפה טריקוספידלית שאפשר למדוד, יופיע בדוח שלא ניתן להעריך את הלחץ, וזה לא ממצא חריג.
נוזל בקרום הלב (Pericardial effusion)
קרום הלב (פריקרד) הוא שק דק שעוטף את הלב. בדוח תמצאו אם יש נוזל ביניהם ובאיזו כמות. ההערכה לפי עובי שכבת הנוזל בסוף המילוי:
- זעיר (trivial): נראה רק בשלב הכיווץ.
- קטן: פחות מ-10 מ"מ.
- בינוני: 10-20 מ"מ.
- גדול: יותר מ-20 מ"מ (ויש שמגדירים מעל 25 מ"מ כגדול מאוד).
מה שחשוב לרופא הוא לא רק הכמות, אלא גם אם הנוזל לוחץ על הלב (טמפונדה). לכן לפעמים כתוב בדוח "ללא סימני טמפונדה".
דוח אקו ריק, שורה אחר שורה
כך נראה בדרך כלל מבנה של דוח אקו לב במבוגרים, לפי ההנחיות של ASE לדיווח אחיד. זהו מבנה כללי בלבד. הטופס של מכון הלב של מדיקל סיטי יתווסף לעמוד בהמשך.
| שורה בדוח | מה כתוב בה ולמה זה חשוב |
|---|---|
| פרטי הנבדק | גיל או תאריך לידה, מין, גובה, משקל ושטח פנים (BSA). שטח הפנים משמש לתקנון חלק מהמדדים, והמין והגיל משפיעים על הטווחים. |
| סיבת ההפניה | למה נשלחתם לבדיקה, למשל אוושה, קוצר נשימה או מעקב. הבודק מתמקד בשאלה הזו. |
| קצב, דופק ולחץ דם | נמדדים בזמן הבדיקה. דופק מהיר או פרפור עליות משנים חלק מהמדידות, ולחץ הדם משפיע על הערכת הדליפות. |
| איכות ההדמיה | למשל טובה, סבירה או מוגבלת. באיכות מוגבלת חלק מהמדדים פחות מדויקים או לא נמדדים. אם ניתן חומר ניגוד, זה יצוין כאן. |
| חדר שמאל | קטרים, עובי דפנות, מסה, נפחים ומקטע פליטה (EF), ולפעמים GLS. |
| תנועת הדפנות | תקינה בכל המקטעים, או פירוט של מקטעים עם תנועה מופחתת או חסרה. |
| תפקוד דיאסטולי | E, A, e', E/e' ומסקנה: תקין, או דרגה 1, 2 או 3, או "לא ניתן לקבוע". |
| עליות | נפח העלייה השמאלית (LAVI) וגודל העלייה הימנית. לפעמים גם מחיצת העליות. |
| חדר ימין | גודל, TAPSE, S' ולפעמים FAC. |
| מסתמים | לכל אחד מארבעת המסתמים: מבנה, היצרות (עם מהירות, מפל לחצים ושטח) ודליפה (זעירה, קלה, בינונית או קשה). |
| אבי העורקים | קוטר השורש ואבי העורקים העולה. |
| לחץ בעורק הריאה וווריד נבוב תחתון | מהירות הדליפה הטריקוספידלית, קוטר ה-IVC והתכווצותו, והלחץ הסיסטולי המוערך. |
| קרום הלב | יש נוזל או אין, ובאיזו כמות. |
| ממצאים נוספים | למשל נוזל בריאות (תפליט פלאורלי) שנראה במקרה. |
| השוואה לבדיקה קודמת | אם יש בדיקה קודמת, מה השתנה, למשל ב-EF או בדרגת דליפה. |
| סיכום ומסקנות | השורה הכי חשובה: הממצאים העיקריים במשפטים קצרים. ממצא דחוף יופיע ראשון. |
| חתימה | שם הבודק, הרופא המפענח, התאריך והשעה. |
מה עושים עם הדוח
- קראו קודם את הסיכום. הוא מתרגם את המספרים למסקנה.
- מספר קצת מחוץ לטווח, כשהסיכום תקין, הוא בדרך כלל לא סיבה לדאגה. הרופא שהפנה אתכם יחליט מה משמעותו.
- הביאו לרופא גם דוחות אקו קודמים. ההשוואה לאורך זמן חשובה לא פחות מהמספר עצמו.
- אל תשנו טיפול או תרופות בעקבות הדוח בלי לדבר עם הרופא.
רוצים לדעת איך הבדיקה עצמה מתבצעת ואיך מתכוננים? קראו את העמוד על בדיקת אקו לב. הבדיקה מתבצעת במכון הלב של מדיקל סיטי, בחלק מסניפי מדיקל סיטי. לבירור הסניף הקרוב התקשרו ל-1-700-70-78-58 או השאירו פרטים.
לתיאום בדיקת אקו לב במדיקל סיטי, בסניף הקרוב: 1-700-70-78-58 או השאירו פרטים
המידע בעמוד הוא מידע כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא.
מקורות
- ASE/EACVI, 2015: המלצות ASE/EACVI לכימות חדרי הלב באקו במבוגרים (J Am Soc Echocardiogr)
- ASE, 2025: עדכון ASE להערכת התפקוד הדיאסטולי של החדר השמאלי (J Am Soc Echocardiogr)
- EACVI/ASE, 2017: עדכון EACVI/ASE להערכת היצרות המסתם האאורטלי באקו
- EAE/ASE, 2009: המלצות EAE/ASE להערכת היצרויות מסתמים באקו (מיטרלי, טריקוספידלי, פולמונרי)
- ASE, 2017: המלצות ASE להערכת דליפות במסתמים טבעיים
- ASE, 2010: הנחיות ASE להערכת הלב הימני באקו במבוגרים
- ASE, 2025: הנחיות ASE להערכת הלב הימני ויתר לחץ דם ריאתי
- ASE, 2013: הנחיות ASE להדמיה במחלות קרום הלב (פריקרד)
- ASE, 2025: הנחיות ASE לסטנדרטיזציה של דוחות אקו במבוגרים
שאלות נפוצות
מה זה EF תקין באקו לב?
לפי הנחיות ASE/EACVI, מקטע פליטה תקין במבוגרים הוא 52% עד 72% בגברים ו-54% עד 74% בנשים. ערך נמוך מזה מרמז על ירידה בתפקוד, והרופא מפרש אותו יחד עם שאר הממצאים.
מה המשמעות של תפקוד דיאסטולי דרגה 1?
בדרך כלל זה אומר שהלב מרפה לאט מהרגיל, אבל הלחץ בתוכו עדיין תקין. זה ממצא נפוץ, במיוחד עם הגיל. הרופא יחליט אם יש לו משמעות במקרה שלכם.
כתוב בדוח דליפה זעירה או קלה. זה מסוכן?
דליפה זעירה (trace) היא בדרך כלל ממצא פיזיולוגי ותקין, ודליפה קלה נפוצה מאוד גם אצל אנשים בריאים. את המשמעות במקרה שלכם יסביר הרופא.
למה בדוח כתוב גובה ומשקל?
מהם מחשבים את שטח הפנים של הגוף. חלק מהמדדים, כמו נפח העלייה השמאלית ומסת החדר השמאלי, מחולקים בשטח הפנים כדי להשוות בין אנשים בגדלים שונים.
איך האקו יודע מה הלחץ בעורק הריאה?
הוא מעריך אותו: מודדים את מהירות הדליפה דרך המסתם הטריקוספידלי, מחשבים 4 כפול המהירות בריבוע, ומוסיפים הערכה של הלחץ בעלייה הימנית לפי הווריד הנבוב התחתון. זו הערכה ולא מדידה ישירה.
מספר אחד בדוח מחוץ לטווח. מה עושים?
קוראים את הסיכום ומראים את הדוח לרופא שהפנה. מספר בודד מחוץ לטווח, כשהסיכום תקין, הוא בדרך כלל לא סיבה לדאגה. הטווחים גם משתנים מעט בין מכונים.






